כל מידע על אדם מזוהה או שניתן לזהותו, כגון שם, טלפון, תעודת זהות, מיקום או כתובת IP.

מידע רפואי, ביומטרי, גנטי, פיננסי, פלילי, דתי, פוליטי או מידע הנוגע לצנעת חייו של אדם.

הגורם שקובע מדוע המידע נאסף וכיצד ייעשה בו שימוש.

ספק חיצוני המעבד מידע עבור בעל השליטה, כגון חברת מחשוב, ענן או שכר.

מי אוסף את המידע, מדוע הוא נאסף, למי יימסר והאם מסירתו חובה.

לא. ההסכמה חייבת להיות מדעת, ברורה ומתאימה למטרת השימוש במידע.

ככלל, לא. השימוש צריך להתאים למטרה שלשמה המידע נאסף.

כן. אדם רשאי לבקש לעיין במידע אישי המוחזק עליו, בכפוף לדין.

כן. ניתן לבקש לתקן מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן.

לא תמיד. הזכות למחיקה קיימת רק במקרים מסוימים הקבועים בדין.

לא. לאחר תיקון 13 חובת הרישום חלה רק על סוגים מסוימים של מאגרים.

כאשר נאסף מידע באתר או באפליקציה, מומלץ ולעיתים נדרש לפרסם מדיניות פרטיות ברורה.

הגבלת הרשאות, קביעת נהלים, הדרכת עובדים, פיקוח על ספקים ותיעוד אירועי אבטחה.

כאשר אירע אירוע אבטחה חמור במאגר החייב בדיווח לפי התקנות.

ממונה הגנת פרטיות האחראי לייעץ לארגון ולפקח על עמידתו בדיני הפרטיות.

גופים ציבוריים וארגונים המבצעים ניטור שיטתי או מעבדים מידע רגיש בהיקף ניכר.

ייתכן. החובה נקבעת לפי אופי והיקף עיבוד המידע, ולא רק לפי גודל העסק.

כן. ניתן למנות ממונה פנימי או חיצוני, במשרה מלאה או חלקית.

ידע בדיני פרטיות, הבנה באבטחת מידע והיכרות עם פעילות הארגון.

אי-מינוי כאשר קיימת חובה עלול להוביל לפיקוח, עיצומים כספיים וחשיפה משפטית. המידע הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית.